#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כובא דארעא חייב בחלה. מה ברכתו.	"<font color=""#080000"">מי סברת נהמא הוא, גובלא בעלמא הוא, 
ומברכין עליו מזונות. ובקביעות סעודה ברכתו המוציא. ויוצאים בו ידי חובה בפסח, דהוי 
'לחם' עוני.</font>"	ברכות לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דובשא דתמרי. מה מברכים עליו, ומדוע. ב] דעת הבה""ג בזה [תוס']."	"אמר מר בר רב אשי -שהכל, דזיעה בעלמא הוא.<br>ותולה הגמ' במחלוקת, דתנן דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ ספוניות ושאר מי פירות של תרומה, ר' אליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר [דזיעה בעלמא הוא ואין שם תרומה חל עליו. מלבד ביין ושמן]. [ועי' ראב""ד ברשב""א שייתכן שאף לר""א כאן יודה, ועי' רשב""א.]<br>ב] שרק בנתן לתוכה מים, ועי' רא""ש ועוד."	ברכות לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי פירות ברכתם שהכל להלכה, דזיעה בעלמא הוא. מ""ש ממי שלקות שלכו""ע הוא כברכת השלקות. [וכ' תוס' לקמן לט. שיש לחלק]. תי' הרשב""א והרא""ש [ויש עוד תי', עי' מרדכי ורבינו יונה]."	"ב] לרשב""א הכל תלוי אם דרך אותו הפרי בכך, לסוחטו ולבשלו. [ועי' משנ""ב אם צריך רוב הפרי]. ולרא""ש [סי' י""ח] לפי שמשקה אין לו טעם הפרי. ופי' המג""א כי יותר יוצא טעם הפרי על ידי בישול מע""י סחיטה. וכ' הרא""ש שאפשר שגם בפירות שבישלם ונכנס הטעם במים יברכו העץ."	ברכות לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע על שכר משעורים לא מברכים מזונות. 3 בתוס'.	"אין בהם ממש שעורים, אלא טעמא בעלמא. ועוד שיש בו עלויא אחרינא בפת. ועוד בשתיה אומר שהכל [לכאו' הוא כלל במזונות, שאין מברכים אותו על שתיה. ועי' תוס' בסוף העמוד שכ' כי לא עומד לסעוד אלא לשתות. ויש עוד פי', ומביאים כך מהגר""א, שבשתיה מים עיקר]."	ברכות לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: טרימא [דבר כתוש] מהו. מהיכן פשט לו.	"דאמר רב אסי: האי תמרי של תרומה - מותר לעשות מהן טרימא, ואסור לעשות מהן שכר. ופי' רש""י שמותר לעשות- שאינו מפסידה, אלמא דבמילתייהו קאי, וכיון דהכי הוא - מברכין עליה בורא פרי העץ."	ברכות לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שתיתא, רב אמר: שהכל נהיה בדברו, ושמואל אמר: בורא מיני מזונות. במאי פליגי. ב] מ""ש משותה שמן זית בחושש בגרונו שמברך העץ. 2 [רשב""א, וריב""ב]."	"אמר רב חסדא: ולא פליגי, הא בעבה הא ברכה; עבה - לאכילה עבדי לה, רכה - לרפואה קא עבדי לה.<br>ב] רשב""א פי' שכאן לא רגילים כלל לאכול כך שלא לצורך רפואה. וריב""ב חילק בין ברכת מזונות שאם לא אוכל לשם מזון מברך שהכל, לבין ברכת העץ שמברך גם לשם רפואה."	ברכות לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלקות. לרב/שמואל מברכים עליהם האדמה. ולעולא בשם ר' יוחנן [עי' עוד גמ' בהמשך] שהכל. א] הסבר רב חסדא בהם. ב] הסבר רב נחמן.	"א] לא פליגי, אלא מה שתחילתו האדמה, כגון תומי וכרתי [שנאכלים חיים] סופו שהכל. ומה שתחי' שהכל, סופו אדמה.<br>ב] פליגי, ובמחלוקת ר""מ ור""י גבי מצה מבושלת שלא נימוחה, אם יוצאים בזה. ונחלקו בכל ירקות&nbsp;<font color=""#080000"">אם מבושל קאי במילתיה</font>&nbsp;[רש""י]. ועי' בגמ' שדוחה שבמצה יש טעם אחר לא לצאת, משום דבעינן טעם מצה וליכא."	ברכות לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דעת תוס'. דברים שטובים מבושלים כמו חיים, מה ברכתם.	מברך העץ בין בחיים בין מבושלים. כגון תפוחים. [וכן אדמה במין אדמה].	ברכות לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחלוקת אם יוצאים ידי חובת מצה ברקיק מבושל שלא נימוח. במה נחלקו. 2	"א' אם שלקות במילתייהו קיימי [וכן לענין בישל פרי אם נשאר בברכתו הראשונה]. ב' לכו""ע שלקות במילתייהו קיימי, וברכתם אדמה. וכאן משום דבעינן טעם מצה וליכא."	ברכות לח:		
